א. מנהג הספרדים לומר סליחות מיום ב' באלול ואילך עד יום הכפורים. והטעם, מפני שבימים אלה שהה משה בהר סיני בפעם השלישית, וירד עם לוחות שניות ביום הכפורים, ולכן היא שעת רצון, וראויה התשובה להתקבל יותר בנקל. ורמז לדבר "א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י, ר"ת אלול, וס"ת בגימ' ארבעים.
ב. מעלת תיקון חצות גדולה מאמירת סליחות.
ג. במחצית הראשונה של הלילה אין לומר סליחות ולא י"ג מידות, מפני שעל פי הקבלה זמן זה הוא זמן שליטת הדינים, "ועל ידי הזכרת סליחות וי"ג מידות נראים אנו כבאים בגבולם ומתנגדים להם" (שו"ת הרמ"ז ז"ל, ל) ויש קהילות, שאף על פי כן נוהגים לומר סליחות בסוף האשמורה הראשונה, שאף היא שעת רצון על פי דברי הגמרא בברכות. ואין להקל בזה למנהג הספרדים כלל.
ד. מקומות שרוצים ללמד ילדים לומר סליחות, ואין אפשרות לכנסם לזה אלא בשעות הערב, יימנעו על כל פנים מלומר י"ג מידות.
ה. הזמן הנכון ביותר, הוא באשמורת הבוקר, מפני שהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות, ובסוף הלילה שט בעולם הזה, והוא עת רצון.
ו. מי שלא הספיק באשמורת, וכשקם כבר הגיע זמן תפילה, לא יאמר אז סליחות, אלא יתפלל תחילה. ודווקא היחיד, אבל אם יש מנין של רבים לאמירת סליחות אז, יאמר עמהם סליחות לפני שחרית.
ז. יחיד רשאי לומר את כל סדר הסליחות, מלבד י"ג מידות ותפילות שבלשון ארמית. דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שיאמר י"ג מידות בטעמי המקרא. ודעת רבנו ה'בן איש חי' זיע"א, שי"ג מידות הסמוכות לווידוי, יאמר בטעמי המקרא, ושאר י"ג מידות, לא יאמר אפילו בטעמי המקרא, אלא יאמר עד כמו שהודעת לענו מקדם.
ח. הטעם שאין לומר י"ג מידות ביחיד, משום שהוא בכלל דברים שבקדושה, שכך אמרו חז"ל, על הכתוב: "ויעבור ד' על פניו", מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו, כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם".
ט. עוד נחלקו אם היחיד רשאי לומר תחינות שבלשון ארמי, שלדעת רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, היחיד לא יאמר אותן, ולדעת רבנו ה'כף החיים', רשאי לומר, ורבנו ה'בן אי חי' זיע"א כתב בספרו שו"ת תורה לשמה, שאת נוסח 'רחמנא' ידלג, אבל הבקשות שבסוף הסליחות לא ידלג. וכן ראוי לנהוג. ומי שיכול לתרגם ללשון הקודש, ועם זאת לשמור על סדר הא' ב', הוא משובח.
י. כשאומר ויעבור ישחה מעט ויזקוף כשאומר ד' ד'. וטוב שירים קולו, ובתנאי שלא ילעיגו הבריות עליו. בהפסק שבין ד' הראשון לד' השני, יש סוד גדול, לפיכך ייזהר מאוד להפסיק ביניהם. ויש שמחמת המהירות, אין ניכר מה שמפסיקים ביניהם, ואין זה נכון, כי מי שאינו מפסיק ביניהם עונשו גדול.
יא. י"ג מידות צריך לומר במתון וכוונה ושברון לב, כי עיקר כוונתנו באומרנו י"ג מידות הוא לעורר מידת רחמיו ית'. וראוי למנות את המידות באצבעות לעורר הכוונה.
יב. מה שאומרים אשרי לפני הסליחות הוא כדי לומר קדיש, וכדי לעמוד לתפילה מתוך שמחה, וכמו שנאמר רצון יראיו יעשה שומר ד' את כל אהביו.